מכתב מאוהביה הלמן אחרי אזכרה שנה לעוז (6 אוגוסט 2007 י"ט באב תשס"ז)

חיים ואלישבע היקרים, מאוד מאוד התרגשתי מארועי הימים האחרונים לזכר עוז הי"ד ורציתי להביע תודה ולחזק אתכם…היה מאוד מרגש בערב לזכרו של עוז ברעות בבית הכנסת וכל מאות האנשים שהגיעו לכבד ולהתייחד עם זכרו של עוז רק מוכיחים לנו ולכם עד כמה היה אדם ונשמה מדהימה ומיוחדת במינה. אני בעיקר התרגשתי מדבריו של הרב שיינוולד ממודיעין שדבריו חיזקו מאוד וגם לך חיים תודה על המילים המעודדות והאמיצות גם למחרת בהר הרצל…

כך הנה עברה לה שנה קשה עבור כולנו ולכל מי שהכיר את עוז אציל הנפש היקר באדם, ובוודאי שעבורכם. שנה שכמו שאתה חיים אמרת "אני לא יודע איך לקום בבוקר ולשרוד את היום הבא" גם לי קשה להאמין שעברה לה שנה כל כך מהר, וכמו היה זה אתמול שאני מדבר וצוחק עם עוז או דן בפלוגה בקו בריחן ומכבים, או בצמ"פ בעליקה ולראות את עוז מפקד על 3ב' במלחמה. זה נראה לי כאילו זה היה אתמול ועוז אמר "כאן 3ב' סוגר תנועה" ומחר נתעורר ושוב יהיה אתנו עוז בפניו התמימות שכולן צחוק ותמימות ולב זהב וטוב אינסופי..

אבל היא עברה. עברה לה שנה. שנה קשה מאוד עבורכם ועבורנו.. בשנה זו עשיתם כל שביכולתכם לזכור ולכבד את עוז והפצע השותת דם והכאב הנורא לא הרפה מכם ולא מאף אחד מאתנו.. הנה עברו 3 ימים ואף שבעה וגם שלושים ושנה שלימה שבה לא הפסקנו לזכור בכל יום ולבכות דמעות מלוחות שנושרות על הפצע הנורא שטרם הגליד. אבל כעת עברה לה השנה וכפי שאמרו כבר לפני אלפי שנים חכמינו "שלושה ימים לבכי ושלושים למספד ולאחר 12 חודש גזירה (משמים) על המת שישתכח מן הלב" (מועד קטן). את עוז בוודאי לעולם לא נשכח ולא את מעשי גבורתו וטוב ליבו הגדול, אבל כעת לאחר שנה אנו יכולים עכשיו כבר לנסות ולהתחיל לסגור את הפצע, שבכל בוקר נפתח, ואת דמעות הצער לשמור עמוק בלב בשביל שגם אנחנו נוכל לחיות. גם אתם.

חיים ואלישבע היקרים לאחר שנה אנו יכולים לזכור את עוז אך עכשיו מתוך שלווה והבנה שטוב לו שם למעלה. ועכשיו אנו צריכים לשנות גישה כי אני בטוח שעוז בוודאי רוצה שהזיכרון יהיה אוהב ושלו מתוך השלמה שהדברים כבר קרו ואת הגלגל לא ניתן להחזיר אחורה, ולא זיכרון שמקורו בזעם וכאב וחיטוט מיותר וכואב בפצעים.

את כל הצער הזעם והכאב כבר הוצאנו ועכשיו לא נותר לנו אלא לשאת את פנינו לשנה חדשה של רק זיכרון ואהבה לעוז היקר והמדהים. לשאת את מורשתו כדגל לגבורת האדם ולימוד מסירות והקרבה מהי. אומץ לב וחברות, אהבה והקרבה. והבנת ערך הרעות והיושרה לפי מעשיו של עוז ואילו היו תכונותיו היפות וכך נשא אותו בלבבינו. וגם אתם תוכלו להתעורר מחר בבוקר – לא כואבים ועצובים אלא משלימים ושמחים במעשיו הנאצלים. בואו ונתנער ונדע שבמותו צווה לנו את החיים.

אתכם ועם עוז תמיד. אוהביה